פסק-דין בתיק ת"א 20018-08

בתביעה זו טוען התובע, רואה חשבון, כי הנתבעים הוציאו את דיבתו רעה במכתב שכתבו אל חברת דואר ישראל בע"מ, בעקבות החלטתה לפסול את הצעת הנתבעת 1 במכרז ובטרם הגישו עתירה מנהלית על פסילת ההצעה. לטענת התובע, דברים שנכתבו באותו מכתב מקימים לו עילת תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965.

השאלות שלהן נידרש הן, אם אמנם הדברים אשר נכתבו באותו מכתב, אשר בעטיים הוגשה התביעה הנדונה, מהווים לשון הרע. אם נשיב על כך בחיוב, כי אז נידרש לבחון אם עומדת לנתבעים הגנה מן ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.

א.         הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין

2.         תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

ב.         עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

3.         הרקע לתביעה הנדונה הוא כאמור, מכתב ששלח הנתבע 2, עו"ד משה הלר (להלן - הנתבע), בא-כוחה של הנתבעת 1, דיימקס מערכות (1988) בע"מ (להלן - הנתבעת), בקשר להליכי מכרז שפרסמה חברת דואר ישראל בע"מ (להלן - חברת הדואר), שבהם ייצג הנתבע את הנתבעת, ושבסופם זכתה חברת DHS - Data Hardware Software spool, S.r.o. (להלן - חברת DHS).

המכתב נשלח לאחר שנודע לנתבעת כי הצעתה נפסלה וכי חברת DHS זכתה במכרז. מאחר שמכתב זה לא שינה מתוצאות המכרז, הגישה הנתבעת עתירה אל בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"מ 8921/08), אשר נדחתה בפסק-דינה של כבוד הנשיאה מ' ארד מיום 23.12.2008 (להלן - העתירה המנהלית וכן פסק הדין בעתירה המנהלית, לפי העניין).

4.         העובדות הרלוונטיות לתביעה הנדונה שעניינן בהליכי המכרז, כפי שיפורטו בקצרה עתה, מבוססות על עיקרי העובדות כפי שפורטו בפסק הדין בעתירה המנהלית.

בתחילת חודש מאי 2007 פרסמה חברת הדואר מכרז לרכישת מסופונים לשליחים ולרכישת מסופונים לממיינים שבבתי המיון ובמוקדי דואר שליחים. כמו כן נדרשה במסגרת המכרז מערכת מרכזית לניהול, שליטה ובקשה אשר תקלוט את הנתונים מן המסופונים ותנהל ותבצע מעקב ובקרה אחר העברת הנתונים מהמסופונים אל השרת וממנו אל בסיס הנתונים המרכזי (להלן - המכרז).

למכרז הוגשו חמש הצעות, ובהן הצעותיהן של חברת DHS ושל הנתבעת. בשלב השני של בדיקת ההצעות (שלב הפיילוט), השתתפו רק שתי חברות אלו. בעקבות החלטה של וועדת המכרזים ומאחר שהצעתה של הנתבעת קיבלה ציון גבוה יותר בשלבי בדיקת הצעתה, הוחלט שהצעה זו תזכה במכרז. במהלך היערכותה של חברת הדואר להתקשר בחוזה עם הנתבעת, נמצאו פגמים מהותיים באופן רישומה, שאינם רלוונטיים לענייננו. מסיבה זו, ועל יסוד חוות-דעת של היועץ המשפטי של ועדת המכרזים, עו"ד יעקב סופר, הוחלט לפסול את הצעתה של הנתבעת. מאחר שהצעתה של חברת DHS נותרה ההצעה היחידה מבין אלו שעברו את השלב האמור, החליטה ועדת המכרזים על זכייתה  במכרז.

בעקבות החלטת וועדת המכרזים על זכיית הצעתה של חברת DHS, שלח הנתבע, בא-כוחה של הנתבעת, מכתב אל חברת הדואר, שבו הועלו נימוקים רבים שלפיהם, לפי הנטען במכתב, לא יכולה הייתה חברת הדואר לבחור בהצעתה של חברת DHS לזוכה במכרז. אחת הטענות שנטענו במכתב זה, שתפורט בהמשך הדברים הייתה, שהתובע שהיה רואה החשבון של חברת DHS, פעל תוך ניגוד עניינים. מכתב זה, אשר נשלח ביום 19.8.2008, הוא נושא התביעה הנדונה (להלן גם - המכתב).

לאחר שנבדקו טענותיה של הנתבעת, החליטה ועדת המכרזים ביום 5.10.2008 לדחות את טענות הנתבעת כפי שפורטו במכתב, ולאשר את ההתקשרות עם חברת DHS. בעקבות החלטה זו הוגשה העתירה המנהלית, אשר כאמור, נדחתה.

5.         להשלמת התמונה ולהבנת חלקו של התובע, רואה חשבון יואב אבולעפיה, נוסיף כי חברת DHS היא חברה צ'כית, שנציגתה הבלעדית בישראל היא חברת אל. אקס. מובייל סיסטמס בע"מ (להלן - חברת אל אקס), המחזיקה בכל מניותיה (100%) של חברת DHS. התובע הוא רואה החשבון הקבוע של חברת אל אקס, ובמסגרת תפקידו, הוא מבקר את הדו"חות הכספיים של חברה זו, אשר משנת 2005 ואילך הדו"חות הכספיים של שתי החברות מאוחדים.

6.         מאחר שכאמור, לטענת התובע, במסגרת המכתב שכתב הנתבע בשם הנתבעת, הוצאה דיבתו רעה והדברים מהווים לטענתו, משום הוצאת לשון הרע, הגיש הוא ביום 4.11.2008 את התביעה הנדונה, שבה תבע פיצוי כספי בסך של 100,000 ש"ח.

כתב ההגנה הוגש ביום 10.12.2008 וביום 30.12.2008 הגיש התובע כתב תשובה.

מטעם הצדדים הוגשו חוות-דעה של רואי חשבון, אשר נדרשו לשאלה אם התובע עבר עבירות אתיות. מטעם התובע הוגשה חוות-דעתו של רואה חשבון אברהם יהודיוף ומטעם הנתבעים הוגשה חוות-דעתו של רואה חשבון דורון רונן. יוער כבר עתה, כי לא ירדתי לסוף דעתם של הצדדים בכך שבחרו להגיש את חוות-דעתם של רואי החשבון, לא הצלחתי להבין מה הייתה תכלית הגשתן ואף לא ראיתי במה העלו או הורידו אותן חוות-דעה.

מכל מקום, ישיבות ההוכחות התקיימו בתאריכים 15.2.2010 ו-23.6.2010, ובמהלכן העידו עדי הצדדים מבלי שהוגשו מטעמם תצהירי עדות ראשית מטעמם, כך שגם חקירתם הראשית הייתה בעל-פה.

מטעם התובע העידו עדים אלו: התובע (עמ' 14-2), רו"ח יהודיוף שנחקר על חוות-דעתו (עמ' 16-14), מר רון זימן, מנהל תחום פיתוח מערכות ממוחשבות בחברת הדואר (עמ' 20-17), עו"ד יעקב סופר, עורך-דין בלשכה המשפטית של חברת הדואר אשר מילא תפקיד פרקליט ייעוץ מכרזים (עמ' 30-21), ומר מיכאל נאור, יו"ר חברת אל אקס (עמ' 33-31).